Not Banner
ברוך הבא
אורח

חיפוש מהיר
חזרה לרשימה מלאה >>> חברים כותבים
שביל ישראל - נחל עמוד
שבת בבקר מקרטעת על כביש שש,
אני ומכוניתי,ועוד כל מה שיש,
לעפולה מצפינה לנקודת המפגש,
אך אוי לי ,שוב חשה את אותו מרגש,
הערפל מגביל את הראות, אבל מאירקה מפגין רעות,
"נחכה לך" הוא אומר,
ו"עלייך לא נותר " (תוספת שלי ).

ושוב מפגש בין החברים,
שרגילים להיפגש על השבילים,
ומנחת מירון פותח שעריו,
מבקש מאיתנו לבוא אליו.

זורם הנחל ולא על גדותיו,
לשוא מחפשים אנו את מפליו,
הולכים בינות השיחים, ואוכלים לא רק כשצריכים.
טיול למטיבי לסת, אומר האחד,
טיול עם הרבה חסד אומר עוד אחד,

והלב מתרחב בגלל השמש,
למרות תחזית עגומה מליל אמש,
ועל השביל מתמקמת חבורה מיוחדת,
זו שאהבת הארץ אותה מאחדת.

וצלילי החליל את האויר קורעים,
והם מלווים אותנו בקול מפעים,
בעלת הצמה היא הוירטואוזית,
לאה שלנו היא הגרנדיוזית.
את החלילן מרמת-ישי,
אחריו הולכים כולם ואומרים "הי",
כוחך במותנך זאת רואים,
ולנו גרמת להרגיש נעים.

והנה עוד הפסקה,
ויעלי משחררת אותנו ממועקה,
הרם ידיים כך למעלה,
השלך הפסולת מכאן והלאה,
נשמו אויר מלוא ריאות,
ואז תוכלו לקבל את הבאות,

והנה סלע ועוד אחד,
ואיש לא נותר לבד,
מטפסים לכיוון הרקיע,
יודעים כיצד להשקיע,
והרבה פטפוטים נשמעים באויר,
כאלה שיש בהם את העיר להעיר,
ונופלות המחיצות, ונשברות הדלתות,
כי כל אחד מאיתנו הוא איש של מאורות.

ומאירקה מנצח על המלאכה,
ואין גם לקראת סיום דעיכה.
הוא מוביל בנחת את צאנו,
ומוכיח לכולם שהוא בצלא אונו.

וזוהר שלנו שיוצרת התניה,
כי בסוף מסלול היא בונה חויה,
את הפיתות שולפת ואת החומוס מלפפת,
בחן ,בחיוך ושום דבר אצלה אינו הפוך.

את הקלוריות כבר לא סופרים,
והאוכל זורם לקיבה כמו לבה מההרים,
היה פשוט נפלא מסכימים כולם,
עכשיו אפשר לכבוש את כל העולם.

ובל נשכח את משה יחיאל,
הוא פשוא מלך ישראל,
כל אבן וכל שיח,
דואג הוא במוחנו להנציח.

אז תודה לכל המשתתפים, ומחכה כבר לטיולים הבאים.

נוף מדהים, והלב מפעים,
הירוק שמסביב, מבשר את בוא האביב,
והשקד


נינה